הקושי שבהבנת השפה הארמית

הערה חשובה:
ישנם קשיים משותפים בהבנת השפה הארמית ולשון הקודש - בדרך כלל אלו פשוט קשיים בהבנת הנקרא. ולכן הקדשתי לכך פרק ארוך בעמוד 'הקושי שבהבנת לשון הקודש'. ושמו:
חשוד ב2-4 משמעויות למילים של הספר הקדוש.
במקרה ונתקלת במשפט לא מובן בארמית, ראשית תרגם אותו ללשון הקודש בעזרת מילון ארמי והעצות שבעמוד זה, ואז, כשהוא בלשון הקודש, בדוק את הבנת הנקרא שלו בעזרת הפרק בעמוד 'הקושי שבהבנת לשון הקודש'.

הקושי בתחום הארמית ברור לחלוטין:
מי שלא למד ארמית אינו יודע ארמית.

להלן כמה דוגמאות לקושי בארמית, גם למי שיודע ארמית בסיסית:
* ישנן מילים [כגון 'בעי', או 'חמרא'] שיש להן כמה פירושים בארמית , וההבנה תלוית הקשר.
* ישנן מילים דומות בעלות פרוש שונה, והן עלולות לבלבל את התלמיד המתחיל [ למשל: הרביעייה: 'הכי', 'הכא', 'היכי', 'היכא'.   או הרביעייה: 'אלמה', 'אלמא', 'אילימא', 'אלימא']
*ישנן מילים שיש להן פירושים שונים בארמית ובלשון הקודש [=עברית], וזה מבלבל. [למשל למילה 'כי' - יש שני פירושים ארמיים ועד פירוש אחד בלה"ק].

ההתמודדות:
השיטה נותנת מענה לכל סוגי קשיים אלו, ונותנת ללומד דרך מעשית לדעת לתרגם את הטקסט גם במקרים קשים.

כמה טיפים:
א. ישנם אותיות שמתחלפות לעיתים קרובות בין לשון הקודש וארמית.
באופן כללי אותיות לשוניות [אותיות שמוצאן ממוצא הלשון = אותיות דלטנ"ת] בארמית, מתחלפות פעמים רבות עם אותיות שיניות [אותיות שמוצאן ממוצא השיניים = אותיות זסצ"ש] בלשון הקודש.
לדוגמא:
ת' בארמית מתחלפת עם ש' בלשון הקודש: תורא = שור, תנינא=שנינו
ד' בארמית מתחלפת עם ז' בלשון הקודש: דיקנא = זקן, 
וכשהאות ד' מופיעה בתחילת מילה היא מתחלפת עם האות ש' [או 'של']: דאמר = שאמר
ט' בארמית מתחלפת עם צ' בלשון הקודש: טופריה = ציפורניו, טופנא = צופנא [מלשון הצפה = מבול].

כמו כן האות ע' בארמית מתחלפת באות צ' בעברית: ביעא = ביצה, ארעא = ארץ

קבוצות מילים שקריטי לשנן בעל פה את כל אפשרויות התרגום שלהם והמשמעויות שלהם. מילון לא תמיד יעזור ועלול לבלבל, והתוצאה קריטית.
א. המילים הא / האי
המילה 'האי' [=עם האות י' בסוף!!] = זה [אין פירוש נוסף].
מילה 'הא' יש הרבה פירושים שונים וסותרים:
1. בלשון הקודש ובארמית , הא [בניקוד צירה] = הנה - דבר שמצביעים עליו [יוסף הצדיק מצביע ואומר למצרים, 'הא לכם זרע', לפי נוסח חב"ד בסידור אדמו"ר הזקן , אנו מצביעים על המצה בליל הסדר ואומרים 'הא לחמא עניא'].
2. הא = הרי   - מתפצל ל2 פירושים.
2א. בלשון קושיא - איך אתה אומר טענה א, הרי כתוב הפוך = טענה ב, 
2ב. בלשון הסקה או דיוק - מזה שכתוב טקסט א [בדרך כלל מתקופה יותר עתיקה ביהדות] הרי מובן [=אני מסיק או מדייק] ש... טענה ב שאני טוען עכשיו [ואני חי בדרך כלל מתקופה יותר חדשה ביהדות] נכונה.
3. הא = זה [הרבה פעמים כתמרור להוכחה]
זה קריטי להבדיל בין המשמעויות. כי המילה 'הא' יכולה להופיע כתמרור ל: קושיא, הוכחה, דיוק, הסקה ועוד.
למשל: שכתוב 'והתניא' = 'והא תניא' = שתי אפשרויות:
1. והרי שנינו בברייתא הפוך = קושיא למה שנאמר קודם.
2. וזה שששנינו בברייתא = הוכחה למה שנאמר קודם.

ב.



המילון הכי טוב לארמית של התלמוד הבבלי הוא המילון של הרב עזרא ציון מלמד. והוא נמצא בחינם באתר הדף היומי בכתובת:  http://www.daf-yomi.com/AramicDictionary.aspx 

ספר מומלץ ללימוד הדקדוק הארמי:
 דיקא נמי : דקדוק לתלמוד הבבלי ולתרגום אונקלוס - הרב יצחק פרנק
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=62216&st=&pgnum=14