הקושי שבהבנת השפה הארמית

הקושי ברור לחלוטין:
מי שלא למד ארמית אינו יודע ארמית.

להלן כמה דוגמאות לקושי בארמית, גם למי שיודע ארמית בסיסית:
* ישנן מילים [כגון 'בעי', או 'חמרא'] שיש להן כמה פירושים בארמית , וההבנה תלוית הקשר.
* ישנן מילים דומות בעלות פרוש שונה, והן עלולות לבלבל את התלמיד המתחיל [ למשל: הרביעייה: 'הכי', 'הכא', 'היכי', 'היכא'.   או הרביעייה: 'אלמה', 'אלמא', 'אילימא', 'אלימא']
*ישנן מילים שיש להן פירושים שונים בארמית ובלשון הקודש [=עברית], וזה מבלבל. [למשל למילה 'כי' - יש שני פירושים ארמיים ועד פירוש אחד בלה"ק].

ההתמודדות:
השיטה נותנת מענה לכל סוגי קשיים אלו, ונותנת ללומד דרך מעשית לדעת לתרגם את הטקסט גם במקרים קשים.

כמה טיפים:
א. ישנם אותיות שמתחלפות לעיתים קרובות בין לשון הקודש וארמית.
באופן כללי אותיות לשוניות [אותיות שמוצאן ממוצא הלשון = אותיות דלטנ"ת] בארמית, מתחלפות פעמים רבות עם אותיות שיניות [אותיות שמוצאן ממוצא השיניים = אותיות זסצ"ש] בלשון הקודש.
לדוגמא:
ת' בארמית מתחלפת עם ש' בלשון הקודש: תורא = שור, תנינא=שנינו
ד' בארמית מתחלפת עם ז' בלשון הקודש: דיקנא = זקן, 
וכשהאות ד' מופיעה בתחילת מילה היא מתחלפת עם האות ש' [או 'של']: דאמר = שאמר
ט' בארמית מתחלפת עם צ' בלשון הקודש: טופריה = ציפורניו, טופנא = צופנא [מלשון הצפה = מבול].

כמו כן האות ע' בארמית מתחלפת באות צ' בעברית: ביעא = ביצה, ארעא = ארץ



המילון הכי טוב לארמית של התלמוד הבבלי הוא המילון של הרב עזרא ציון מלמד. והוא נמצא בחינם באתר הדף היומי בכתובת:  http://www.daf-yomi.com/AramicDictionary.aspx