בלוג וחידושי תורה

כותרת:
תגובה:  איך להתמודד עם בעית הנוער הנושר מסיבות אמוניות – חלק א'
 
הקדמה קצרצרה:
אמר גדול בישראל, גדול בתורה, וגדול במדע [אחד היחידים שסיים דוקטורט בהצטיינות במדעים המדוייקים, ועשה זאת רק אחרי שלמד את כל התורה כולה]:
"רוב העוסקים בקושיות תורה ומדע, הינם עמי הארץ [=חסרי ידע מספק] לא רק בתורה אלא גם במדע".
  1. קראתי בעיון רב את המאמר המכובד של תלמידי ישיבות ההסדר החפצים בעילום שמם,  [http://www.srugim.co.il/165178-%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%AA%D7%99%D7%AA] באתר זה.
תחילה נתמלאתי שמחה גדולה וסיפוק שיש מי שמרים  את בעיית הנוער הכאובה, ומטפל בה בכבדות ראש, וביוזמה לתיקון העולם, אך ככל שהמשכתי, ליבי נתמלא עצבות על הגישה הפנימית הבעייתית בה נוקט הכותב כרקע להצעתו לטיפול בבעיה, וזאת אף בסתירה [כפי שאראה בהמשך] לציטוטים מקדמונינו אשר הוא עצמו מצטטם במאמר זה.
ואסביר את טענותיי הקשות:
  1. אתחיל ואפרט במה צדקו [וביותר] דברי כותבי המאמר.
אכן ישנה בעיית 'נשירה' גדולה בעם ישראל ב200 שנה האחרונות [בציבור הדתי לאומי, והחרדי ובכלל], וזאת החל מתנועת ההשכלה באירופה, וההמשך בעזרת יורשותיה.
אכן ישנן 2 סיבות עיקריות לנשירה בכלל ושל נערים בפרט: "ולא תתורו אחרי לבבכם [=זו מינות], ואחרי עיניכם [=זו זנות] אשר אתם..."[פירוט מלא מופיע בהערה[i]].
אכן, הבעייה [של שני הנערים] גדולה בכפליים בדורנו זה בו ניתן להגיע בלחיצת כפתור לכל סרטוני מינות וזנות הקיימים בעולם, בשנייה אחת, [ובפורמט HD].
נכון הוא שיש הבדל גדול בין שני הנערים, ויש להתמודד עם בעייתו של כל אחד מהם בנפרד. אם כל זאת יש לציין שיש קשר פנימי בין הבעיות, ואכן אמרו גדולי ישראל שפעמים רבות ה'קושיות' באמונה הם בעצם 'תרוצים' של התאווה,  ואכ"מ.
למרות הנאמר בקטע האחרון, הקדים הפסוק את איסור תיור הלב לאיסור תיור העינים, ובו מטפל המאמר הנכבד של בני הישיבה, ובו אדון במאמר זה.
צדק כותב המאמר ב100% באומרו:
"דורנו כיום הוא הרבה יותר דעתן וחותר לאמת מבעבר, הוא אינו מסתפק בתשובות חלשות ומתחמקות לשאלותיו האמוניות, אלא תובע הסברים גדולים שמתקבלים על השכל הישר, כדברי הרב זצ"ל ב'מאמר הדור': "ודור בעל רוח גדול, חפץ ומוכרח לחפוץ, בכל מקום שהוא פונה, לשמוע דברים גדולים. ועיקר הגדולה של הדברים, הוא שיהיו מסוימים ומבוררים, עם גדלם רוחבם והקיפם".
אין ברירה אלא להתייחס לשאלות אלו במפורש ולעומק ולתת לנער "דברים מסויימים ומבוררים", ולכן מבורכת ביותר וביותר הצעת הכותב שבכל ישיבה תיכונית או ישיבת הסדר, יהיה רב [במשרה מלאה] שתפקידו להיות מומחה [בהמשך אסביר מיהו בעיני המומחה] הן בנושאי אמונה והן בנושאי תורה ומדע, ולענות לשואלים, ולהעביר שיעורים כלליים, שישמעו אותם גם אלו שמסיבות שונות [בושה, פחד, חוסר אמון, בוז ועוד] לא שואלים. ושאף יעביר הרצאות בנושא לר"מים.
אסור שר"מ לא יתייחס בכובד ראש לשאלה וקושיא של תלמיד. ואם אינו יודע את התשובה, מוטל עליו להפנות את התלמיד לבקי ממנו.
אם כך בוודאי אתם שואלים את עצמכם: "מה היא הבעיה?, מדוע הצטערת למקרא המשך המאמר?"
  1. אקדים ואתן הגדרות קצרצרות למילים המרכזיות בסוגיא זו: תורה [ואמונה] ומדע.
תורה הינה שכל אלוקי – חכמת ה', והיא כוללת [כידוע] 2 חלקים: תורה שבכתב ותורה שבעל פה, שקדושתם ואמיתותם שווה[ii]. ראוי לציין בשלב זה, שלמרות שהתורה היא שכל [=ידיעה], הרי חלקים גדולים ביותר מתוכה, באים לנו מכוח האמונה בלבד[iii].
מדע הינו השכל האנושי – איך בני האדם מבינים את העולם שסביבם, על ידי תפיסתם אותו ב5 החושים[iv], ובנוסף [ובעיקר], בחוש וכוח השכל הישר – היכול להבחין בין אמת לשקר, על ידי ניתוח נתונים שכלי, ושימוש בכללי היסק הנאמנים לכללי הלוגיקה, תוך כדי המנעות מכשלים לוגיים[v] נפוצים, ושאינם נפוצים.
לצערנו רוב העוסקים בנושאי תורה ומדע הינם עמי הארץ [=חסרי ידע מספיק], לא רק בתורה אלא גם [ולפעמים בעיקר] במדע. [ולצערי הרב זה כולל הן רבנים גדולים, הן מחזירים בתשובה מפורסמים המפרסמים סרטונים ביוטיוב, והן במקצת לפחות כותבי המאמר הנידון]. ואסביר:
אתחיל מנושא ה'עם ארצות' במדע [כי בנושא זה, פחות אנשים ייעלבו אישית]:
מדע אינו רק מה שלומדים ביסודי ובתיכון ובאוניברסיטה בשם 'מסקנות המדע'. למדע יש פילוסופיה של המדע, זאת אומרת שמאחורי כל מסקנה מדעית מתוך מאות אלפי המסקנות המדעיות [בכל תחום מדעי שהוא], יש גישה המסבירה מדוע ועד כמה הטענה נכונה ווודאית.
לא אלאה את הקוראים בכל השיטות של הפילוספיה של המדע, אבל באופן כללי נהוג לחלק את רמת ודאות מסקנות המדע לפי 3 תחומי מדע עיקריים:
א.מתמטיקה, ב.המדעים המדוייקים[vi], וג.שאר המדעים[vii].
נתחיל:
במתמטיקה מדברים על וודאות של 100% במסקנות המדעיות, וזאת כמובן לאור כללי ההיסק המאוד מאוד מוגבלים המותרים במקצוע. אך גם שם מותנה הדבר, ב-2 מגבלות: הוודאות המוחלטת היא רק אם תצא מאותם נקודות מוצא מוסכמות[viii], והוודאות המחולטת קיימת רק כל זמן שלא תימצא הסתירה השוללת את כל הבניין, אך לעולם לא נוכל להוכיח שלא תמצא בעתיד סתירה כזו[ix].
הלאה:
במדעים המדוייקים העסק מסתבך יותר: המדע מדבר על ודאות הסתברותית בלבד [או במילים ברורות ומפורשת יותר: "השערה הקרובה [אולי] לאמת"]. אין שום הוכחה מדעית שהיא, בשום תחום מדעי העוסק בעולם הגשמי, שמסוגלת להוכיח את הטענה בוודאות של 100%. גם בפיזיקה הניסויית [שם הוודאות היא הכי קרובה ל-100%] –  קיימת התופעה: גם אם מדדת תופעה מסויימת [למשל "קצב דעיכה של חומר רדיואקטיבי" – המשמש רבות בהוכחת האבולוציה לדוגמא] מליון ומיליארד פעם בעשרות מצבים שונים ב100 [או ב-300] שנים האחרונות, אין שום ודאות מדעית שכך יקרה עוד [או לפני] דקה, עוד [או לפני] שנה, או עוד [או לפני] מליון  ומיליארד שנה.
נכון הוא שכמעט אין ספר לימוד ואין דוקטור באוניברסיטה, שמפרסם זאת בהדגשה יתירה, אך זו האמת [ו"קבל האמת ממי שאמרה"]. האמת הזו כתובה בכל קורס מדעי למתחילים, בפילוסופיה של המדעים, והיא ברורה גם לכל אדם בעל שכל ישר, כפי שיפורט בהמשך.
הסיבות שאין המדענים מזכירים זאת שוב ושוב, ואינם מסייגים כל מסקנה מדעית באמירה שהיא וודאית רק ב-X  אחוזי וודאות [מה שנע במדעים המדוייקים בין 99.99999% ל – 20% בערך], הם כנראה: א. הם חושבים שזה ברור לשומע, כי הרי הם אמרו זאת פעם אחת בתחילת הקורס לפני X שנים, וב. כי לא נעים להם להודות בכך [עיין פירוט בהערה[x]].
הספק בוודאות המדעית נובע מכמה סיבות, ונפרטם מהקטן לגדול:
[הקטע הבא קצת טכני וקשה לקריאה, אך מומלץ מאוד לעבור על כולו בעיון. אם בחרתם לדלג עליו, אנא ואנא קיראו לפחות את מסקנתו בסוף סעיף זה.]
  1. חשש לטעות במכשירים התצפיתיים והניסויים[xi].
  2. חשש לטעות בפרשנות הניסוי[xii].
  3. ספק מצטבר והולך וגדל הנובע מהנחות [סמויות ומפורשות] העומדות בבסיס מסקנות הניסוי והתצפית:
כלל ידוע בסטטיסטיקה והסתברות אומר[xiii]:
צרוף הערך של הוודאות ההסתברותית של ארועים ומסקנות [בעיקר התלויים זה בזה], הינה כפל ההסתברויות של הוודאויות הבסיסיות. במילים פשוטות: הסיכוי שמטבע [כשר] יפול פעמיים ברצף על צידו העליון היא לא 0.5 + 0.5, אלא 0.5*0.5  השווה ל- 0.25. זאת אומרת ההסתברות קטנה ולא גדלה.
למה זה חשוב?
אתן דוגמא [מתחום התמחותי המדעית – אסטרונומיה]:
החישוב של מרחק הכוכבים הרחוקים ביותר [וממילא החישוב של גיל היקום, לפי המדע], מבוסס על כ- 5 הנחות המבוססות אחת על השניה[xiv], ולכן, גם אם נאמר שההסתברות של כל הנחה היא מעל 90% [=0.9][xv], הרי ההסתברות המצטברת היא:  0.9 בחזקת 5[xvi], מה שיוצא[xvii]: הסתברות של: 0.59 בלבד [= 59%] [עיין בהערה אודות האבולציה[xviii]], ועוד לא הגענו לסעיפים 4 ו- 5 המכריעים את הכף...
  1. שיטת האינדוקציה המדעית, חלשה מהותית משיטת האינדוקציה המתמטית[xix], הנותנת כאמור וודאות של 100%.
אינדוקציה היא שיטת היסק לוגית הלומדת מן הפרט אל הכלל [=מן התצפית הבודדת או מליון התצפיות הבודדות, אל כלל ומסקנה מדעית הנכתבת בספרי הלימוד ובמאמרים מדעיים]. אבל בעוד האינדוקציה המתמטית נותנת וודאות לוגית של 100% של המסקנות [בכפוף לתנאים המפורטים מקודם], האינדוקציה המדעית הלא מתמטית, נותן וודאות הולכת וקטנה, תלוי באיזה סוג אינדוקציה בוחרים.
הסוגים הם: אינטרפולציה ואקסטרפולציה [עד לאקסטרפולציה קיצונית]:
  • היא השלכה והיסק ממספר מקרים מוגבל שנמדד[xx], למקרים שלא נמדדו, אך נמצאים בתוך תחום המדידה[xxi]. במילים פשוטות: אם נמדוד בתצפית מהימנה, שהיה אור [של נורת חשמל רגילה] דלוק בחדר מסוים בשעה 7:00 בבוקר, וב- 7:25, וב- 7:52..... וב- 9:21 בכ"ג אלול תשס"א. אוכל להסיק שהאור היה דלוק ברצף [= בכל מיליארדי חלקיקי השניה בטווח זה של זמן], בין 7:00 ל- 9:21, למרות שלא צפיתי בכל מיליארדי המקרים, אלא ב-10 מקרים בלבד בתוך תווך הזמן. זה אכן קרוב לוודאי נכון, אך זה לא וודאי. חשבו על  מקרה בו ישב בחדר אדם בוגר ובעל בחירה, שיכל להדליק ולכבות [אם התחשק לו] 30 פעם במהלך זמן המדידה][xxii]
  • היא השלכה כנ"ל [ממספר מקרים מוכחים מוגבל, למקרים שלא נמדדו], אך ההשלכה היא מחוץ לתחום המדידה. במילים פשוטות, [לפי המקרה שלנו]: המסקנה היא שהאור היה דלוק בחדר גם ב:  6:59:59 בבוקר, או אף ב: 6:32 או ב 6:00 בבוקר. [ובמקביל בכיוון העתיד:  9:21:01,  9:37, ואף 10:00 בבוקר]. ברור לכל בר דעת שרמת הוודאות במסקנת האקסטרפולציה נמוכה מרמת הוודאות בשיטת האינטרפולציה[xxiii].
 
אקסטרפולציה קיצונית, היא אקסטרפולציה המתרחקת יותר ויותר מתחום המדידה והתצפית.
מה תאמרו על אדם שיטען שבמקרה שלנו האור היה דלוק גם לפי יממה? שבוע? שנה? מאה שנה? [נתון חשוב: הנורה כבר הומצאה אז], אלף שנה? מליון? מיליארד? או אפילו 13.9 מיליארד שנה [כטענת המדע על גיל העולם, על סמך שיטה זו בדיוק].?
אנא, חישבו על זה חצי דקה, לפני שתמשיכו לקרוא הלאה את סעיף מספר 5.
  1. עד כאן עסקנו בחוסר וודאות הקשור למדע עצמו [ופחות לפילוספיה של המדע], הבעיה החמישית [ואולי העיקרית] של וודאות המסקנה המדעית[xxiv], קשורה ב"תער של אוקהם" [ע"ע בויקיפדיה] אבל היא יותר פילוסופית[xxv] ומיועדת רק למי ששרד עד כה:
  2.  
 
  1.  
ה"תער של אוקהם" אינו ודאי באופן כללי[xxix], והוא מתחיל להיות מוטל בספק גדול, בפרט כשאתה צופה מוגבל, ולא יודע מי הם ומה הם הגורמים ביצירת התופעות הנמדדות [למשל – יצירת היקום, כדור הארץ, בעלי החיים  ותבונה].
 
תחשבו על החדר בו האור דלוק:
אם הוא דלוק כי זה בית עזוב, ומישהו שכח לכבות את האור, האקסטרפולציה הטוענת שגם לפני יומיים [או שבוע] האור היה דלוק היא סבירה ביותר. אבל אם אנשים גרים בבית [ובפרט אם הם חסכנים מאוד מאוד בחשמל] המסקנה ה'מדעית' דלעיל, סבירה פחות. הבעיה מתגברת מאוד כאשר אני צופה מוגבל [גר במרחק 3 ק"מ וצופה בבית האמור בטלסקופ איכותי], ולא יודע כלל האם הבית עזוב או מאוכלס, ולא יודע כלל את ההנהגה הכלכלית של בני הבית.
הראנו שהוודאות של ה'תער של אוקהם' פוחתת כאשר מעורבים ביצירת התופעות בני בחירה נבונים, אך היא פוחתת שבעתיים[xxx], כאשר מעורב ביצירת התופעות בורא, כל יכול, ובלתי מובן כלל לנבראיו[xxxi]. שם מאבד ה'תער' כל תוקף.
[תרגיל: חישבו שנית על הדינוזאורים שבהערות, למשך חצי דקה].
לדעתי כבר אין צורך להמשיך את הדיון למדעים שאינם מדוייקים [כמו היסטוריה, פסיכולוגיה, פילוסופיה ועוד ועוד], בוודאי כבר הבנתם שרמת וודאות המסקנות שם פחותה אף יותר מבמתמטיקה ובמדעים מדוייקים.
מסקנת סעיף ג [הארוך מדאי] למי שאיבד ריכוז:
עכשיו אנו כבר לא עמי הארצות לגבי השאלה: מה זה מדע? ומה תוקף מסקנותיו? ברור לנו שהמסקנות אינם וודאיות, ושאי וודאותם הולכת וגדלה ככל שמתרחקים מהמתמטיקה והאינדוקציה המתמטית המשרתת אותה, ובפרט ככל שמשתמשים באקסטרפולציה.
  1.  
במאמר המשך [=חלק ב'] שיפורסם בקרוב, אשתדל להסביר מהי ה'עם ארצות' בתורה בכלל, ובפרט איזו עם ארצות מיוחדת מצויה בעוסקים בקושיות תורה ומדע.  [אזהרה: המאמר הצפוי עשוי להעליב כמה אנשים שהיו בטוחים שהם אינם 'עם ארצים' במקצועות התורה[xxxii], ולכן אשתדל לדבר על התופעה ולא על אנשים או למדנים ספצפיים, כמובן.
 
מידע על הכותב:
שמי ינון גלעדי, אני מורה למתמטיקה בישיבות תיכוניות ומורה לגמרא למתחילים בישיבות לבעלי תשובה. אני גם מפעיל האתר:  talmudit.com.   תגובות ניתן לשלוח ל: lmnopqrst@walla.co.il
סיסמתי [לקוחה מהרמב"ם]: "קבל האמת ממי שאמרה", ועל כן אבקש מאוד מכל מי שיכול להראות לי את טעויותיי [במאמר זה, ובכלל], לעשות זאת בהקדם. כמובן שאודה על האמת ואודה למוסר האמת [ובעזרת ה' באותה רמת פרסום בה פירסמתי את טעויותיי ל"ע].  ומסיימים בטוב.
 
 
[i] שני הסוגים הם: הנער שעוזב את הדת [לגמרי או חלקית] בגלל שתר בשכלו [באינטרנט או בכל מקום אחר] אחר טענות מינות וכפירה [בתורה שבכתב או בתורה שבעל פה], והנער שעוזב את הדת [לגמרי או חלקית] בגלל שתר אחר עיניו ותאוות ליבו בתאוות עולם הזה.
[ii] כפי שפוסק הרמב"ם בהלכות ממרים, ולא חלק עליו אף אחד מגדולי ישראל הידועים לי.
[iii] כי כך אמר משה רבנו, ורשב"י וכולי.
[iv]  ובעיקר בחוש הראייה.
[v]  כדאי מאוד לעיין בערך זה בויקיפדיה, וכן בערכים על שאר הנושאים המדעיים שיבואו בהמשך מאמרי זה.
[vi] הכוללים בעיקר את: אסטרונומיה, פיזיקה, כימיה, הנדסה, ואת רוב הביולוגיה
[vii] פירוט מלא ע"ע "מדע" בויקיפדיה
[viii] ע"ע אקסיומות הגיאומטריה האוקלידית, ו[לעומתם] אקסיומות הגיאומטריות הלא אוקלידיות
[ix]  משפט זה הוכח מתמטית על ידי קורט גדל בתחילת המאה העשרים, ונכון לרוב רובם של ענפי המתמטיקה, ע"ע "משפטי אי השלמות של גדל" בויקיפדיה.
[x]  זה מוריד מהיוקרה של המקצוע, מוריד מכוח ההשפעה על התקשרות ובעזרתה על המון העם ['ארצים'], ובסופו של דבר מוריד גם מתקציבי הענק המממנים את מחקריהם ופעילותם]. למי שעוד יש ספר בכך, שיגש בבקשה למדען הבכיר ביותר שהוא מכיר, וישאל. [מתמטיקאים פסולים לעדות לענין זה.
[xi] אחוזי טעות זניחים – לא יותר מ-1%.
[xii] כנ"ל אחוזי טעות זניחים, אך קצת יותר גדולים ממקרה 1.
[xiii]  המדע המתמטי העוסק בבדיקת אחוזי נכונות ווודאות של טענות ומקרים, ע"ע.
[xiv] ככל שגדלים המרחקים המשוערים לפי המדע, כך נזקק המדע להנחות נוספות. בעזרת ה' אכתוב בעתיד מאמר מפורט בנושא.
[xv] ובמקרים רבים זה הרבה הרבה פחות – אוכל להוכיח זאת אך אין כאן המקום והזמן.
[xvi]  ובספרות פשוטות: 0.9*0.9*0.9*0.9*0.9.
[xvii] תבדקו במחשבון שיש לכם בשולחן העבודה של מיקרוסופט – אסור כמובן, להאמין לכל מה שפלוני כותב – צריך לבדוק.
[xviii] תחום התמחותי איננו אבולוציה, אבל ממיעוט ידיעותי בתחום, ניתן להראות שם מהלך זהה ואף עוצמתי יותר, של כפל הסתברויות של הנחות מפורשות וסמויות, ותן לחכם ויחכם עוד.
[xix] עיין ערכיהם בויקיפדיה.
[xx] יכול להיות כמובן גם מליונים ומיליארדים של מקרים.
[xxi] אינטר = פנימי, פולציה = השלכה.
[xxii] חשוב להזכיר, שאנו מדברים במקרה שאין מצלמת וידאו הצופה כל הזמן [או לפחות 24 פעמים בכל שניה], אלא שבא צופה מבחוץ ומדד 10 מדידות בתוך תווך הזמן.
[xxiii] המוטלת גם היא בספק קטן או גדול [תלוי כמובן אם יש בר דעת בחדר, שבידו להדליק ולכבות].
[xxiv]  ובפרט כאשר היא באה להתמודד עם תורה משמים, הבאה מגילוי אלוקי.
[xxv] בפילוסופיה של המדע.
[xxvi] כומר נוצרי ומדען, ע"ע.
[xxvii] בסוגיות תורה ומדע יש בדרך כלל רק 2 הסברים סותרים.
[xxviii] לא כאן המקום להגדיר מהי פשטות ופשיטות, אך ודאי שלכל אחד מהקוראים יש הרגשה טבעית מה נחשב יותר פשוט. בידקו עצמכם בדוגמא הבאה [שבאה גם קצת לעצבן]: מה ההסבר היותר פשוט לדעתכם, למציאת עצמות דינוזאורים בכל העולם: א. היו דינוזאורים ממינים רבים שנכחדו לפני כ-60 מיליון שנה [כפי שמוכח מבדיקות דעיכה רדיואקטיבית]. ב.בורא עולם ברא לפני 5,777 שנה סלעים שבתוכם שתל גושי חומר [המתחזה לאורגני?], המפוזרים בצורה ובגודל המדוייק אותו מצאו המדענים ב-100 שנים האחרונות. לא אענה כאן לשאלה זו, כל בר דעת יענה לעצמו.
[xxix] את אחוזי הוודאות של טענה פילוסופית זו עצמה, כנראה יהיה קשה למדוד אך וודאי שטענתו לא וודאית לחלוטין גם ברמה הפילוסופית [שהיא כידוע מדע מאוד מאוד לא 'מדוייק', אלא מהסוג השלישי של המדעים].
[xxx]  עד ל-0 מוחלט לדעתי, אך אפשר לחלוק עליי , כמובן.
[xxxi] עיין רמב"ם בהלכות יסודי התורה בתחילתם.
[xxxii] רמז: מקצועות לשון רבים.
תגובות הוסף תגובה הוסף תגובה
1.
לרב ינון
09/10/16 20:11
מאת: חבר מחב"דפדיה
שלום, רציתי לשאול אם אתה מומחה גם בלימוד גמרא עם תמימים, אם כן, תוכל לעזור במיזם החב"דפדי החדש, תורהפדיה?
----
בברכה וגמר חתימה טובה
חבר מחב"דפדיה
http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%91%D7%A8
תפריט דף הבית טלפון